אתם שואלים, ג'ולי שלז עונה

מדי חודש ניתן לכם את ההזדמנות לשאול יוצר מוערך שאלות. הפעם גולשינו הפנו קושיות לבמאית ג'ולי שלז. וכך היא ענתה
ג'ולי שלז

ג'ולי שלז היא במאית ואשת קולנוע ישראלית. בוגרת בית צבי. בין יצירותיה הדוקומנטריות: "סנג'ין", "באבא לובה", "דרומה (התופרת ממצפה)" (יחד עם דורון צברי); בין יצירותיה העלילתיות: "עפולה אקספרס", "מוכרחים להיות שמח". ביימה את "מחוברות 2".

על מה את עובדת בימים אלו?

כרגיל אני עובדת במקביל על כמה פרויקטים ברמת מעורבות שונה: 

אני מפתחת 2 תסריטים לפיצ'ר.

תסריט נוסף שהצטרפתי אליו כבמאית קיבל עכשיו תשובה שלילית מהקרן בשלב החבילות, אז כנראה ניכנס לשכתוב של דראפט נוסף.

בתחום הדוקומנטרי אני עובדת על סרט "מדינת התחנה המרכזית" כבר שנתיים. זה סרט שהוקפא בגלל בעיות הפקה ואני חוזרת אליו בימים אלה.

אני עובדת גם על פיתוח של סדרת דוקו-ריאליטי עבור יס.

בנוסף אני מביימת את הסדרה לפי הפורמט הבריטי "המיליונר הסודי".

מובילה את הפיתוח של "אקסטרים מייקאובר" שנכנס להקפאה בערוץ עשר ועבר לרשת ונמצא בתהליכי אישורים וסגירות תקציביות.


מה היצירה שלך שהכי קרובה ללבך ומדוע?

אני מתקשה לענות על השאלה: לכל סרט שעשיתי יש מקום ומשמעות משלו . כל סרט הוא מסע לעולם אחר. כולם חלק ממי שאני היום. ברור שבסרט הראשון תמיד יש את החוויה הראשונית ויש את מה שאתה מזוהה איתו ויש סרטים שהצליחו יותר או פחות  וכו'.


איזה ערך מוסף לדעתך הענקת לבימוי של "מחוברות" כבמאית-אישה?

הצטרפתי למחוברות כי מאוד התחברתי לקונספט ולסדרה והייתי מאוד קרובה לדורון צברי ולתפיסת העולם שלו. אבל כבמאית אישה יש השלכה לגבי איך אני רואה את העולם, במיוחד כשמדובר ביחסי גבר-אישה. המורכבות היא שמעניינת אותי, ואני לא תופסת את העולם כמלחמה בין המינים. נשים חזקות ואינדיווידואליות מדברות אליי וקורבנות מרחיקה אותי. אני מאמינה שהדגשים שלי היו שונים וממקום לא מודע היה בי צורך לשמור על הנשים.

מה את עושה בתקופות שאת לא כותבת / מביימת?

אין תקופות כאלה! לא יכולה להרשות לעצמי.


איך את חושבת שעובדת היותך אישה משפיעה על ההתמודדות שלך בתחום,

לטוב ולרע?

תמיד אני נשאלת לגבי המקום של להיות במאית אישה, אבל אני לא מכירה את האופציה ההפוכה. לא נתקלתי בסיטואציה שהעדיפו לקחת במאי אחר כי הוא גבר. אין ספק שהאמהות מייצרת מחויבות ומוגבלות טכנית מבחינת השעות והטוטאליות שהמקצוע דורש. 

המקום שמתחיל להיווצרבו קושי עד כדי אכזריות זה העדפה שקשורה לגיל.

בכל המערכות שבהן עבדתי הייתה מגמה להעיף את "המבוגרים" ולהכניס צעירים מוכשרים מתוחכמים בגרוש וחצי. אני עדיין לא חוויתי את העניין באופן אישי, אבל בשנים האחרונות אני יושבת בישיבות מערכת וצוות והגיל הממוצע בהן הוא בין 20 ל-30. התכנים הם רק לצעירים וקהל יעד מעל 40 לא רלוונטי. 


אפשר להתפרנס בארץ מקולנוע?

אני שנים מתפרנסת רק מהמקצוע. לצערי או לשמחתי לא פורנסתי על ידי אחרים, אבל אני מתכוונת במובן היותר רחב: טלוויזיה, הוראה , עריכת תוכן  דוקו-ריאליטי. קולנוע בלבד נראה לי כמעט בלתי אפשרי למעט בודדים שהצליחו בגדול (יוסף סידר, ארי פולמן).


בארץ יש כרגע יותר מעשרה בתי ספר לקולנוע. בדנמרק לצורך העניין יש רק אחד. 

מה את חושבת על ריבוי הקולנוענים בארץ לעומת ההיצע בתחום?

מספר בתי הספר לקולנוע מדהים אותי, אולי כי המקצוע נתפס כסקסי ואולי כדי שליוצרים המובטלים יהיה איפה ללמד ולהתפרנס.

שוק התקשורת בכללותו גדל מאוד בשנים האחרונות, אבל לא התחום של הסוגה : סרטים, דרמות וכו'. 


היית "נותנת" לילדייך לעסוק בתחום?

 יש לי בן אחד והייתי נותנת לו ללכת בכל דרך שיבחר, בעיקר כי הוא לא ממש שואל אותי.


למי את נותנת לקרוא חומרים שלך? את מי את משתפת בתהליך

היצירה שלך?

זה משתנה ותלוי במה מדובר. בתסריט לסרט קולנוע, שזה תהליך יצירתי מורכב וארוך, בשלבים הראשונים אני נמנעת מלהראות, והתהליך הוא ביני לבין התסריטאי. בשלב השני אני מעבירה למפיק לקבל הערות והוא בדרך כלל מעביר "לאשתו וילדיו". כשהתסריט מוכן אני מעבירה לחברים שהם קולגות. במשך שנים ניסיתי לתת לאנשים לא מהתחום כדי לקבל הערות אותנטיות של קהל, סוג של קבוצות מיקוד פרטיות, אבל גיליתי שזה חסר טעם.

 

איפה את כותבת ובאילו תנאים?

אני לא כותבת בעצמי, תמיד בשיתוף עם תסריטאי. אני עובדת מכל מקום עם לפטופ : חדר עבודה, ים, בתי קפה, משרדי הפקה , חדר העבודה שלי ומהמיטה.


ממה את מושפעת? מאילו יוצרים ומאילו יצירות את ניזונה?

אני מושפעת כל הזמן, והגירויים החיצוניים מציפים אותי מכל הכיוונים. מוזיקה, כתבה בעיתון , ספר, סרט ובעיקר מפגשים עם אנשים וסיטואציות אנושיות... יש לי אהבה גדולה לשוטטות מכל סוג.


מה גורם לך לעבוד על פרויקט דוקומנטרי כלשהו? מה את מחפשת בסיפור?

כל סרט הוא סוג של התאהבות .זה קורה במקום לא מודע, ואז אני מתחילה לחפש את הסיפור. לפעמים זה מגיע ממפגש מטלטל עם דמות ולפעמים הנושא הוא הטריגר. 


לדעתך, מה הצעד שצריך לנקוט כדי למנוע הפרה של זכויות יוצרים ברחבי הרשת?

כל הסיפור של ההפרה הוא טעון ומורכב, ואני חושבת שצריך לפעול מולו בכל הרמות: משפטית, רגולטורית ותודעתית, כי העולם הזה פרוץ לחלוטין.

 רוצים גם אתם לשאול את ג'ולי שלז שאלה? צרו עמנו קשר כאן